לוינסקי - Levinsky Street

צוהר - Aperture

מאפינס ושכנים - Muffins and Neighbors

היום הכנתי מיני מאפינס שוקולד על פי מתכון של מאיה מ"בצק אלים". יצאו עוגות קטנות, תפוחות וטעימות. בגלל שאין מי שיחסל אותם עכשיו, חילקתי לכמה שכנים, והבאתי איתי בביקור אצל משפחה בשכונה. בערך בשעה שש בערב, הרחובות מתרוקנים וכולם מתכוננים לארוחת שבירת הצום. אם מטיילים בסמטאות מגלים רחובות שוממים וניחוח בישולים.

Today I baked mini muffins according to a recipe by Mia from "Batzek alim". They came out small, puffy and tasty. Because there is nobody to eat them all up, I gave away to some neighbors and took some with me to a visit at a home in the neighborhood. At about six in the evening the streets are empty and everybody is preparing to the feast that breaks fasting day. If you walk around a bit, you will find abandoned streets and the small of cooking.

צלע טלה - A lamb Chop

רחוב שמואל בן עדיה, יפו - Shmuel Ben adaya Street, Jaffa

צדפים וכורסה - Seashells and an Arm Chair

לא מזמן אדם מצא כורסה מתוקה ברחוב וסחב אותה אלינו הביתה. השבוע ריפדתי אותה מחדש והיא נראית פשוט נהדר. חוץ מזה, התקבץ לי על השולחן אוסף קטן של צדפים שאדם משאיר לי כשהוא חוזר משיטוט בים.

עוד מעט אנחנו נפרדים לכמה ימים. הצילום הזה הוא געגוע.

Some time ago Adam found an arm chair on the street and brought it back home. This week I reupholstered it and it looks absolutely great. In addition to that, a small collection of seashells that Adam brings back from his walk on the beach is forming on my table. Soon we will separate for a few days. This photograph is also a longing.

פרקט - Parquet

שלושה אגסים - Three Pears

גרנולה - Granola

אתמול הכנתי גרנולה, שוב. הפעם הורדתי את כמויות החמאה, כי בכל זאת, יש גבול...

שיבולת שועל, שומשום מלא, קוקוס, גרעיני חמניה, אגוזי לוז מרוסקים, קשיו שבורים, צימוקים שחורים, אוכמניות מיובשות, קינמון ודבש.

Yesterday I made granola, again. This time I was a bit cheaper on the butter, after all, there is a line one must not cross…

Oats, whole meal sesame, coconut, sunflower seeds, crushed hazel nuts, crushed cashew nuts, black raisins, dried berries, cinnamon and honey.

וריאציה על סביח - Variation of Sabich (Traditional Middle Eastern breakfast)

מכתש ועלי - Mortar and Pestle

ג'ינג'ר - Ginger

הפסטה של מגי - Maggie's Pasta

מי שעוקב, בטח שם לב שכבר אפיתי עוגה ולחמניות על פי מתכון של מגי. הסיבה שאני כל כך אוהבת את הבלוג והמתכונים שלה היא האמינות והכנות. יש תחושה שכל מתכון נוסה ונוסח בהקפדה ומוגש לעולם אחרי מחשבה רבה. כשפגשתי אותה בצהריי יום שישי פה בסטודיו בפעם הראשונה, הבנתי שכל המחשבות המוקדמות שלי היו מוצדקות. מגי היא מומחית אוכל איטלקי מדופלמת.

קיבלתי הסבר מפורט ודקדקני על הכנת בצק לפסטה. כולל הסבר על טחינת הקמח ועל סוגי פרמז'ן. את סוף השבוע ביליתי בלבלוס את הרביולי שהכינה ולרשימת הקניות נכנסה גם מכונת פסטה.

המילוי היה תרד, ריקוטה, שום, מלח ופלפל. לקינוח, היא הקציפה שמנת מתוקה עם פסיפלורה שקטפה מהעץ שבחצר שלה. הקפיאה בתוך תבנית שקעים וכשגמרנו לצלם ולאכול היה לנו חטיף קריר ומעודן.

If you track the blog, you might have noticed that I have baked a cake and some rolls according to Maggie's recipe. The reason I like her blog and recipes so much is the accuracy and honesty. There is a feeling that every recipe was tried and worded meticulously and presented to the world after lots of thought. When I met her for the first time on a Friday afternoon here in my studio, it came to me that all my thoughts were true. Maggie is an authorized expert for Italian food.

I received and exact and accurate explanation on how to make pasta dough, Including an explanation on grinding methods for flour and on different types of Parmigiano cheese. I spent the weekend eating all the ravioli she made and added a pasta machine to my shopping list.

The filling for the ravioli was spinach, ricotta cheese, garlic, salt and pepper. For dessert, Maggie whipped some sweet cream with passion fruit she collected from her garden. She let it freeze in the freezer and when we finished eating and photographing, we had a cool and smooth snack.

אודות - About

השבוע נאבקתי בכתיבת חלק ה'אודות' לאתר החדש שלי שהולך לעלות בקרוב. קשה לי להעיד על עצמי ועוד באופן חיובי ואופטימי. ובכלל, לכתוב על עצמי בגוף שלישי זה מרגיש מוזר. בסוף קיבלתי סיוע ממי שמכיר אותי הכי טוב, שכרגיל בלי למצמץ פתר לי את הבעיה ב 10 דקות. על כך אני מודה לו מאוד.

אחרי כל ההתעסקות העצמית, הגיע הזמן לפרגן קצת לאחרים. מרקוס נילסון הוא כרגע הצלם האהוב עלי בתחום האוכל. הוא מייצג את כל מה שאני אוהבת, הגולמיות, הארעיות, תפיסת הרגע, האומץ, החוצפה והאסטתיקה המדהימים. האתר שלו פתוח אצלי רצוף כבר שלושה שבועות ועד שאתאהב במישהו אחר. 

I spent the last week struggling to write the "about" section on my web page which is about to be launched. It is hard for me to write about myself, especially if it is something positive. And in general, it is strange to write about myself in third body. Finely I got some help from the person who knows me the most, and as usual solved the problem within 10 minutes. I thank him from the bottom of my heart.

And after all that self centered business, it's about time to put the spot light on some one else. Marcus Nilsson is my favorite photographer at the moment. He represents every thing I like, the rawness, temporariness, capturing the moment, the courage, the cheek and the amazing aesthetics. His web page is open on my browser for three weeks straight, until I will fall in love with some one else.

מליטות - Yellowstripe Barracudas (Malita

לאחרונה אני מעלה יותר ויותר תמונות ופחות ופחות טקסט, זו תוצאה ישירה של מחסור בזמן. אני מצלמת כל הזמן חומרים שונים ומגוונים ומשתדלת בכל זאת לעמוד בהבטחה לעצמי, להעלות פוסט חדש מידי יום.  

Lately I post less text and more photos. This is a result of lack of time. I take many photographs in different fields and still try not to break my promise and to launch a new post every day.

שוק הכרמל - Carmel Market

לחמניות רכות - Soft Rolls

השבוע ירשתי את המיקסר של אמא שלי, וכדי לחגוג את המאורע, הכנתי לחמניות רכות ולבנבנות. ושוב, על פי מתכון של מגי, שלא מאכזבת אף פעם. 

This week I took over my Mother's mixer and in order to celebrate the event, I baked soft white rolls,again, according to Maggie's recipe. She never disappoints me. 

העגבניות של מיה - Maya's Tomatoes

עוגיות קוקוס ושוקולד לבן -Coconut and White Chocolate Cookies

בימים סוחטים אלה שבהם הקשר היחיד שלי למקרר הוא שבא לי לעבור לגור בתוכו, אני מחכה להזדמנויות אפייה כדי לצלם. אז הפעם הוזמנתי לבקר חבר חדש שגר ממש כמה דקות ממני, ואני מנצלת את ההזמנה לאפיית עוגיות חברות. הן לקחו בדיוק חמש דקות ערבוב ועוד חמש דקות 'כדרור'. ובזמן האפייה חזרתי להשתרע במרפסת ולחכות לרוח שתציל אותי.

200 גרם חמאה רכה

150 גרם סוכר חום

2 ביצים

כפית תמצית וניל

כפית אבקת אפיה

100 גרם קוקוס

50 גרם שקדים גרוסים

350 גרם קמח לבן

150 שוקולד צ'יפס לבן

מוסיפים לקערה את החומרים על פי הסדר ובין לבין מערבבים. בסוף מתקבל בצק שומני ולא דביק.

עד שהתנור מגיע לחום של 180 מעלות, מכדררים כדורים קטנים של הבצק ומניחים בתבנית עם נייר אפייה.

אופים 15 דקות עד שהעוגיות מתחילות להזהיב.

In those exhausting days that make me want to move in to my fridge, I wait for baking opportunities in order to photograph. This time I was invited to a new friend's house which is just a few minutes away. I am taking advantage of this invitation and baking friendship cookies. They took five minutes to mix and five more to form into small balls. While they where in the oven I went back to the balcony and waited for the breeze to save me.

Soft butter 200 GR

Brown sugar 150 GR

Eggs 2

One teaspoon of vanilla extract

One teaspoon of baking powder

Coconut powder 100 GR

Crushed almonds 50 GR

White flour 350 GR

White chocolate chips 150 GR

Place the ingredients in a bowl according to the list and mix as you go. Finely you will get fatty and not sticky dough. Heat up the oven to 180 Celsius and at the mean while create small balls of cough and place them on a baking dish with baking paper. Bake for 15 minutes or up to the point where they start becoming golden.

צ'יפס - Chips

פוסט אורח על סנדוויץ' - Guest Post about a Sandwich

מאת אדם

סנדוויץ' סינטה עם איולי בייתי לצד ירקות מוחמצים

יש דברים שאי אפשר לתאר במילים. אוכל הוא אחד מהם. ולתאר אוכל טוב במילים רצוי לא לנסות בכלל. אפשר לתאר את הציפייה לביס הראשון כמו גם את תחושת הסיפוק העילאית שמתלווה לאנחה שמבשרת על סיום הארוחה. קשה להאמין שסנדוויץ' יכול לגרום לשני אנשים כל-כך הרבה אושר. צריך להכין אותו לאט ובעדינות ולבחור כל מרכיב בקפידה.

מאז ומעולם סנדוויצ'ים (או כריכים, אם תרצו) שימשו בתור חטיף קל, ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. נהוג לשייך את המאכל האהוב לרוזן הרביעי של סנדוויץ' (המקום – Sandwich), ג'ון מונטגיו, שביקש ממשרתיו להגיש לו את כל ארוחותיו בין שתי פרוסות לחם, אך ויקיפדיה מגלה לנו שנהוג היה לאכול סנדוויצ'ים (לחם עם ירקות, בשר או דגים) עוד בתקופה הנאוליתית (בערך בשנת 10,000 לפנה"ס) ואיך אפשר כמובן בלי הקשר היהודי, והפעם בדמות הלל הזקן. השמועה אומרת שהלל הזקן נהג לאכול בשר טלה ומרור מצלחת הפסח בין שתי מצות. כשחושבים על זה, יש דמיון מסויים לסנדווי'ץ סינטה שהכנתי הבוקר.

את הבשר קניתי מאטליז בורצ'ו בשדרות ירושלים, שלא מפסיק להדהים באיכות מוצריו ובמחיריו ההוגנים. 250 גרם שנפרסו מנתח סינטה מיושן להפליא בעל צבע בורדו כהה על גבול החום עלו 25 שקלים. איולי בייתי שהוכן מבעוד מועד ותובל בפלפל קלוי וטחון, שום, חרדל ותימין השלים את טעם הסינטה בצורה מדוייקת. הדובדבן שבקצפת, שנתן את הטוויסט המעולה, היה מלפפון חמוץ בכבישה בייתית ממעדניית אבנר ורמי, גם בשדרות ירושלים. השלמתי את המלאכה עם חסה עגולה, פרוסות דקות של עגבניה ובצל ירוק קצוץ. הכול הוכנס לתוך ג'בטה טרייה מפיס אוף קייק ביהודה הימית. ליד הכריך אדיר הממדים הונחו ירקות מוחמצים של מאיר.

 איך בעצם עושים אחד כזה:

הסינטה

נתח מיושן, כהה בעל צבע עמוק. 250 גרם הספיקו לשני סנדוויצ'ים, לגרגרנים אפשר גם יותר. פורסים לפרוסות דקות בעובי של 1 ס"מ בערך, מכניסים לקערה עם שמן זית, תימין, שן שום קצוצה (לא כתושה!) ופלפל שחור גרוס. מעמידים את הקערה עם הבשר ונותנים לו לספוג את הטעמים ולהגיע לטמפרטורת החדר (בין חצי שעה לשעה, לא מדובר באפקט מאסיבי במיוחד). לאחר מכן צורבים על פלנצ'ה (אפשר מחבת טובה) משומנת במעט שמן זית. פחות מדקה לכל צד, מניחים על צלחת וסופגים מעט מהנוזלים (שלא יהיה סנדוויץ' רטוב מדי).

האיולי

חלמון ביצה, מיץ מחצי לימון, שן שום כתושה, שלושת רבעי כפית חרדל, עלי תימין מגבעול אחד, חצי פלפל אדום חרוך, שמן זית, מלח ופלפל. מכניסים את החלמון למיקסר עם זרוע בצורת מקצף, יחד עם מיץ הלימון והחרדל ונותנים לו לעבוד על מהירות בינונית. כשמתקבלת תערובת אחידה אפשר להתחיל למזוג לאט ובעדינות את שמן הזית. בהתחלה, טיפה אחרי טיפה, ואחר כך אפשר להתחיל בכמויות קצת יותר גדולות. אף פעם לא יותר מכפית בבת אחת. כשמגיעים למרקם הרצוי (יציב אך ניתן למריחה – רצוי לקחת בחשבון שבקירור המרקם נעשה קצת יותר סמיך) אפשר להכניס את התיבול, לערבל עוד קצת, להעביר לקופסה ולהכניס למקרר.

התיבול

חצי פלפל חרוך על הגריל, תימין, שום, מעט שמן זית, מלח ופלפל שחור. מכניסים את הכל למעבד מזון קטן ויוצרים תערובת אחידה.

 *הערה מעניינת בנוגע לאיולי

מתכונים מסויימים לאיולי הראו יחסים שונים בתכלית בין חלמון הביצה לבין כמות שמן הזית, עד כדי כך שהחלטתי להצמד לאינטואיציה ולהמר. זה מוכיח שאפשר להכין איולי מצויין בלי לדייק בכמויות, אלא ממש "לפי העין".

את הסנדוויץ' ליוותה כוס של קווה פשוטה שלא הועילה ולא הזיקה. להבא נשתה בירה צוננת.

Written by Adam

Sirloin Sandwich with Homemade Aioli and Pickled Vegetables

There are things one cannot describe by words. Food is one of them. And in order to describe good food by words, you might as well give up. You can describe the great expectation before the first bite and the satisfaction you f eel after a good meal. It is hard to believe that a sandwich can make two people so happy. It is wise to make it slowly and precisely and choose the best ingredients.

From the beginning of history sandwiches where eaten as a snack, breakfast, lunch and dinner. It is common to link this beloved form of food to the 4th Earl of Sandwich, John Montagu, that asked his servants to serve him all his meals between two slices of bread, but Wikipedia reveals that it was common to eat sandwiches (bread with meat, fish or vegetables) back in the Neolithic era (about 10,000 years BC). But you can't have a story with out a Jewish connection, and this time it's Hillel the Elder, who used to eat lamb and maror (bitter herbs) from the Passover Plate between two pieces of Matzo Bread. When you think about it, my sandwich is not so different.

I bought the meat from a butcher shop called Bortcho on Jerusalem Boulevard. I am amazed every time I go there, both from cheap prices and the quality of meat. 250 GR that were sliced from a hanged deep red sirloin cut cost me 25 NIS. A homemade Aioli that was seasoned with roast red pepper, garlic, mustered and thyme completed the sirloin's taste perfectly. But the best part of it all was a homemade pickled cucumber which I bought from Avner and Rami's Delly, also on Jerusalem Boulevard. I topped it all up with fresh lettuce, thin slices of tomato and chopped spring onion. Every thing was piled on fresh ciabetta bread from Piece of Cake, a bakery on Yehuda Hayamit Street. On the plate, next to this huge sandwich, I placed some pickled vegetables made by Meir.

So how do you actually make one of those?

The sirloin:

250 GR of a matured deep colored sirloin cut were enough for the both of us. If you are real meat lovers you can even make more. Slice the meat to slices of 1 cm, marinate in a bowl with olive oil, thyme, diced garlic clove (not crushed) and ground black pepper. Let this bowl stand for a about half an hour to an hour. After that, sear the meat on a plancha or a good metal frying pan, not more than a minute each side. Place on a plate with a few sheets of blotting paper and absorb some of the liquid (we don't want a wet sandwich).

The aioli:

One egg yolk, lemon juice from half a lemon, one crushed clove of garlic, three thirds a teaspoon of mustered, thyme from one stem, half a grilled red pepper, olive oil, salt and pepper. Put the egg yolk in the mixer bowl and set the mixer on whipping mode, then add the lemon juice and the mustered and let the mixer work on medium speed. When the every thing becomes nice and smooth you can start adding the olive oil. You start dropping it slowly and gradually increase the amount, never more than one teaspoon at once. When the texture is suitable for you (take in consideration that when cold it will be thicker), start adding the rest of the ingredients, mix a bit and put in a box and in the fridge.

The seasoning:

Put half a grilled pepper, thyme, garlic, a bit of olive oil, salt and pepper into a small food processor and create a smooth texture.

*Interesting note regarding aioli:

Some recipes showed different relativity between egg yolk and olive oil. It finely came to that that I decided to gamble and go according to my intuition. This proves to you that you can also make a good aioli with out sticking to the recipe.

The sandwich was attended by a glass of cheap cold Cava which didn't do much. Next time it will be cold beer.

אוכל! - Food!

בימים האחרונים אני לוקחת חלק בפרויקט חדש ורחב, בעיקר בחלק הויזואלי וכמובן מצלמת במרץ. הוא כולו סובב סביב דברים יפים ואוכל טוב. אני מודה שלא חשבתי שאחזור כל כך מהר לפעילות אינטנסיבית מאז שהתפטרתי לפני כחמישים פוסטים בבלוג. אז הנה טעימה מהצילומים של היום. מתאימים בהחלט לחום וללחות הבלתי נסבלים האלה. 

Lately I am taking part in a big new project, mainly visually, and of course photographing non stop. This project involves beauty and good food. I admit that I didn't think I would be back in full power after I resigned from my job 50 post ago. Here is a small taste from today's photos. They sure do fit the unbearable heat and humidity.