יום שלישי, 8 ביוני 2010

נתחי עוף בפלפלים וחלב קוקוס

חוץ מלהשתעשע עם העדשה החדשה שלי היום, רציתי גם לבשל ארוחת ערב. במיוחד אחרי אתמול שחיסלנו מגש משפחתי של פיצה מטונפת. תבשיל שלוקח לי להכין בדרך כלל חצי שעה, לקח הפעם 3 שעות. וזה כי עצרתי אחרי כל שלב, שטפתי ידיים וצילמתי מכל זוית אפשרית. היום לחצתי על הכפתור לא פחות מ 300 פעמים אם לא יותר.

בגלל שצילמתי המון במהלך הבישול, הפעם ערכתי חלק מהתמונות לקולאז', כדי לא להעמיס על הפוסט


חומרים: הכנה:


בצל אחד חתוך לקוביות

שלוש שיני שום פרוסות

שמן זית לטיגון......................................... מטגנים קלות


שתי גמבות חתוכות לקוביות

גזר אחד חתוך לקוביות............................. מוסיפים לבצל ומבשלים עד שהירקות קצת מתרככים


חופן חמוציות או אוכמניות מיובשות

חופן אגוזי קשיו לא קלויים......................... מוסיפים לסיר ומערבבים


פפריקה מתוקה

קארי צהוב

מלח

פלפל...................................................... מתבלים לפי הטעם ומערבבים


קופסה אחת של חלב קוקוס....................... מוסיפים לתערובת שבסיר, מערבבים ומבשלים עד שרותח


חזה עוף חתוך לנתחים קטנים.................... מוסיפים לרוטב שנוצר, מורידים את לחום בינוני ומבשלים

כ 15 דקות עד שנתחי העוף מוכנים לאכילה. מגישים עם אורז.




בתאבון!





















עדשות וביצים

אתמול רכשתי עדשה חדשה. טמרון 90 מ"מ. היום ביליתי בנסיונות שונים ומשונים, מקרוב, מרחוק, גדלים שונים וסיבובי כפתורים. עד שאלמד אותה היטב, סט מצחיק שצילמתי ממש לפני כמה רגעים:










יום שני, 7 ביוני 2010

לימודים בשחור לבן

זה הזמן לספר שלמדתי שנתיים במדרשה לאמנות בית ברל. למדתי במסגרת "סטודנטית חופשייה" שבה בחרתי לעצמי את הקורסים והמרצים, ופחות או יותר עשיתי מה שרציתי. בשנה השנייה לקחתי קורס צילום (א') אצל הצלם (זוכה פרס האמן המבטיח 2009- של "צבע טרי") דרור דאום.

שם צילמנו כל השנה במצלמות אנלוגיות, למדנו צילום מהבסיס, פיתחנו סרטים וגם הדפסנו תמונות בחדר חושך. ההנחיות היו פשוטות אך עם זאת כל כך פתוחות לפרשנויות השונות. אני שמחה להראות עבודות שאהבתי במיוחד, שעל חלקן גם קיבלתי ביקורת באמת בונה ומלמדת מעוד כמה מורים במדרשה.

מדרור שמעתי בפעם הראשונה את המושג סוריאליזם לגבי העבודות שלי ולא מיד אטמתי את אוזניים ונעלבתי, אלא הבנתי שסוריאליזם- זו לא מילה גסה. אז תודה דרור.