הצילום הזה הוא חלק מסדרה שמצטלמת כבר כמה שבועות. תהליך טבעי של ריקבון ומוות אורגני. אני עוד לא יודעת מה לעשות עם שאר התמונות.
This photograph is part of a set I am working on for a few weeks. A natural process of decomposition and organic death. Still don't know what to do with the rest of the photos.
אהבתי מאוד מאוד. מוכנה לשלוח לי את הסדרה? הייתי רוצה להדפיס ולתלות (במטבח כמובן)
השבמחקבדרך אליך!
השבמחקזה נראה כמו קטיפה, כמו ממנטום מורי בציור הולנדי
השבמחקחושני ומצטער גם יחד
מכמיר לב
צילום מדהים! אולי תעלי את כל הסידרה? אני סקרנית...
השבמחקתודה :)
השבמחקושוב מוזר איך יש תגובות טובות על תמונה שהתלבטתי בכלל אם לפרסם.
רוני, שאר הסדרה לא מעניינת עדין. אולי בהמשך...
מסקרן מאד.
השבמחקיהיה מעניין לראות המשך.עגבניה במצב דומה,לשמל.
תודה Kira, על הרעיון.
השבמחקהמשך יבוא :)
Sylvia Plath - Lady Lazarus
השבמחקI have done it again.
One year in every ten
I manage it----
A sort of walking miracle, my skin
Bright as a Nazi lampshade,
My right foot
A paperweight,
My face a featureless, fine
Jew linen.
Peel off the napkin
0 my enemy.
Do I terrify?----
The nose, the eye pits, the full set of teeth?
The sour breath
Will vanish in a day.
Soon, soon the flesh
The grave cave ate will be
At home on me
And I a smiling woman.
I am only thirty.
And like the cat I have nine times to die.
This is Number Three.
What a trash
To annihilate each decade.
What a million filaments.
The peanut-crunching crowd
Shoves in to see
Them unwrap me hand and foot
The big strip tease.
Gentlemen, ladies
These are my hands
My knees.
I may be skin and bone,
Nevertheless, I am the same, identical woman.
The first time it happened I was ten.
It was an accident.
The second time I meant
To last it out and not come back at all.
I rocked shut
As a seashell.
They had to call and call
And pick the worms off me like sticky pearls.
Dying
Is an art, like everything else,
I do it exceptionally well.
I do it so it feels like hell.
I do it so it feels real.
I guess you could say I've a call.
It's easy enough to do it in a cell.
It's easy enough to do it and stay put.
It's the theatrical
Comeback in broad day
To the same place, the same face, the same brute
Amused shout:
'A miracle!'
That knocks me out.
There is a charge
For the eyeing of my scars, there is a charge
For the hearing of my heart----
It really goes.
And there is a charge, a very large charge
For a word or a touch
Or a bit of blood
Or a piece of my hair or my clothes.
So, so, Herr Doktor.
So, Herr Enemy.
I am your opus,
I am your valuable,
The pure gold baby
That melts to a shriek.
I turn and burn.
Do not think I underestimate your great concern.
Ash, ash ---
You poke and stir.
Flesh, bone, there is nothing there----
A cake of soap,
A wedding ring,
A gold filling.
Herr God, Herr Lucifer
Beware
Beware.
Out of the ash
I rise with my red hair
And I eat men like air.
Y