גבינה כחולה וזיתים שחורים - Blue Cheese and Black Olives

אומצה באמצע הדרך

בשכונה שלי, רבים מהמתגוררים בדירות קרקע שפונות אל הרחוב, משאירים את דלת הכניסה פתוחה לרווחה. המנהג הזה מאפשר לעוברים ושבים להציץ פנימה בזוית העין ולגלות סלונים, טעמים מוזיקליים והרגלי צפייה בטלויזיה שלא הכירו קודם לכן. תופעה מוזרה שדנו בה בדרכנו לקצב לקנות סטייקים לארוחת צהריים. 

וריאציה על סלט אומללות

לסלט הזה יש אינספור גרסאות, עם או בלי שמנת חמוצה, חומץ או לימון ועוד דקויות הרות גורל שכאלה. הסלט נכנס אצלי לקטגוריית המאכלים שרק אני מתענגת עליהם בעוד שאר הסובבים מרימים גבה. עכשיו כשגיליתי את מוצאו ואת הסיפור שמאחוריו, אני גם מבינה למה אני כל כך קשורה אליו.

בדרך כלל אני קונה אותו מוכן במעדניה, הפעם ניסיתי לאלתר לבד. מלפפונים פרוסים דק דק, מלח, סוכר, חומץ ושמיר.

סלט Miseria 

שוק הפשפשים # 3

והפעם, העוסקים במלאכה, האנשים שמתפעלים את השוק.

הטבח שמכין את השקשוקה בד"ר שקשוקה, מוכרת מפות תחרה וקרושה שיושבת על ספסל ברחוב עמיעד, מוכר ציוד דייג בשוק הרוכלים והשף של "איטלקיה בפשפשים".

פינת הרטרו

תמונה  שצולמה בפילם לפני כשנה בחופי תל אביב

פסטה אנשובי וזיתי קלמטה

באזור הבית שלי יש מעדניות רבות שמחזיקות כל מיני מטעמים מיובאים וגם תוצרת בית. המעדניה הקבועה שאני קונה בה היא "אבנר את רמי" שמצטיינים בשלל הממולאים, סלטים, בשרים וכבושים שהם רוקחים לבד בחדר האחורי של החנות. הפעם אדם חזר הביתה עם אנשובי, זיתי קלמטה וגבינת פיקורינו.

מאחר ופסטה זו מנה קבועה בתפריט השבועי שלנו כל שקית ההפתעות מהמעדניה נכנסה לסיר הרוטב שכלל גם  חמש עגבניות טריות מרוסקות, בצל סגול קצוץ דק, הרבה שום ורכיב סודי אחד. בסוף גם נוספו עלי בזיליקום ואורגנו שנקטפו בעציצי המרפסת ממש לפני שהרוטב היה מוכן. 

פינגווין ודג